איתור וניהול ליקויים נפוצים בלוחות חשמל ראשיים ומשניים: המדריך ההנדסי המקיף לחשמלאי בודק

1. מבוא והקשר הנדסי

לוחות חשמל מהווים את הלב הפועם ומוקד החלוקה והשליטה של כל מתקן חשמלי, החל ממתקנים דירתיים ומסחריים קטנים ועד למתקני תעשייה מורכבים, תשתיות לאומיות, חוות שרתים (Data Centers) ובתי חולים. תפקוד תקין, אמין ובטוח של לוחות החשמל הוא התנאי הבסיסי והקריטי ביותר לשמירה על רציפות תפקודית (Business Continuity), ולמניעה הרמטית של סכנות בטיחותיות חמורות כגון התחשמלות, שריפות מתוצאות קצר חשמלי או התחממות יתר, ופגיעה ברכוש ובחיי אדם.

בישראל, הבסיס החוקי והרגולטורי לתכנון, התקנה, תפעול ובדיקה של מתקני ולוחות חשמל נשען בצורה איתנה על חוק החשמל (תשי"ד-1954) ותקנותיו הרבות (המתעדכנות מעת לעת), תקן ישראלי ת"י 61439 על חלקיו השונים (המבוסס ישירות על סדרת התקנים הבינלאומית היוקרתית IEC 61439), דרישות מחמירות של רשות הכבאות וההצלה לישראל, והנחיות הנדסיות ומקצועיות המקודמות על ידי התאגדות מהנדסי החשמל, האלקטרוניקה והאנרגיה בישראל (SEEEI).

האחריות לאיתור, סיווג וניהול הליקויים בלוחות אלו מוטלת על כתפיו של חשמלאי בודק, המוסמך על פי החוק בישראל למספר דרגות בהתאם לגודל החיבור ועוצמת הזרם במתקן:

• חשמלאי בודק סוג 1: רשאי לבצע בדיקות במתקנים תלת-פאזיים עד זרם של 3x80A.
• חשמלאי בודק סוג 2: רשאי לבצע בדיקות במתקנים תלת-פאזיים עד זרם של 3x250A.
• חשמלאי בודק סוג 3 (מהנדס חשמל): רשאי לבצע בדיקות בכל מתקן חשמלי בכל מתח ובכל עוצמת זרם ללא הגבלה.

מאמר מקיף וייסודי זה נועד לספק מתודולוגיה סדורה, מעמיקה ומקצועית לאיתור וניהול ליקויים בלוחות חשמל ראשיים (MDB) ומשניים (SDB), תוך התעמקות בלתי מתפשרת בדרישות התקן, בשיטות הבדיקה המכשירניות (Instrumental Testing), ובפרקטיקות הנדסיות מתקדמות שעל כל בודק לאמץ.

2. מסגרת נורמטיבית, דרישות רגולטוריות ותקינה מקיפה

בטרם ניגש לניתוח הליקויים ההנדסיים עצמם, הכרחי להבין לעומק את המסגרת הרגולטורית המחייבת המהווה את "מצפן" העבודה של החשמלאי הבודק.

2.1 תקנות החשמל

תקנות החשמל, ובעיקר "התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט", "הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול", ו"העמסה והגנה של מוליכים", מגדירות את תנאי הסף והדרישות המוחלטות להתקנת לוחות. התקנות מפרטות, בין היתר:

• מיקום הלוח וגישה: דרישה למרחקי עבודה חופשיים בחזית הלוח, תאורה מספקת (כולל תאורת חירום בחדרי חשמל), אוורור, ומניעת גישה לבלתי מורשים.
• חומרי המבנה: חובה על שימוש בחומרים כבים מאליהם (Flame Retardant) ועמידות מכנית גבוהה. במידה ומדובר בלוחות פלסטיק (פוליקרבונט/פוליאסטר), עליהם לעמוד במבדקי חוטי להט מחמירים (Glow Wire Test) כנדרש בתקן.
• מבנה פנימי: הפרדה נאותה בין פסי צבירה למכשור (Form of Separation), הגנה בפני מגע מקרי בחלקים חיים, וסידור כבלים כהלכה.

2.2 תקן ישראלי ת"י 61439

תקן זה (שהחליף את ת"י 1419 הישן) מהווה מהפכה של ממש בדרך שבה מתכננים ומייצרים לוחות חשמל. התקן דורש מיצרן הלוח לבצע "אימות תכן" (Design Verification) שמרכיביו המרכזיים כוללים:

• עמידה מובטחת בזרמי קצר (Icw, Icp).
• מגבלות קפדניות על עליית טמפרטורה (Temperature Rise Limits) כדי למנוע הזדקנות תרמית של הבידוד.
• תכונות דיאלקטריות מתאימות, תוך שמירה על מרווחי בידוד (Clearance) ומרווחי זחילה (Creepage distances) המונעים פריצות מתח.
• הגנה בפני חדירת גופים זרים ומים (דרגות אטימות IP) ועמידות בהלמים מכניים (IK).

2.3 דרישות רשות הכבאות וההצלה לישראל

רשות הכבאות מקפידה מאוד על בטיחות אש בלוחות חשמל, היות והם מוקד מועד לפורענות ולפרוץ דליקות. במבני ציבור, מסחר ותעשייה, נדרשת רגולציה קפדנית הכוללת:

• ביצוע סריקות תרמוגרפיות ללוחות חשמל במסגרת בדיקות תקופתיות.
• התקנת מערכות גילוי וכיבוי אש אוטומטיות בתוך לוחות החשמל עצמם (לרוב בלוחות מעל 100 אמפר או בלוחות חיוניים, באמצעות מערכות אירוסול, גז NOVEC או FM200).
• איטום מעברי כבלים (MCT - Multi Cable Transit) נכנסים ויוצאים ללוח ואטימת פירים וחדרי חשמל בחומרים מעכבי אש, למניעת התפשטות אש ועשן לחללים סמוכים במבנה.

3. סיווג ודירוג הליקויים (Fault Classification Methodology)

כדי לנהל את תוצאות הבדיקה בצורה הנדסית, יעילה ובעלת משמעות למחזיק המתקן, על החשמלאי הבודק לסווג את הליקויים למספר קטגוריות חומרה ברורות, המכתיבות את הדחיפות לפעולה מתקנת:

• סיווג A - ליקויים קריטיים ומהותיים: ליקויים המהווים סכנה מיידית, חמורה ומוחשית לחיי אדם (התחשמלות) או סכנת שריפה ודאית. ליקויים אלו מחייבים הפסקת הזנה מיידית ללוח או למעגל המדובר, או דרישה לטיפול דחוף (טרם חיבור המתח). דוגמאות: נתק במוליך הארקה ראשי, התנגדות בידוד נמוכה למצב של קצר, חלקים חיים גלויים (IP00) בסביבה הנגישה לאנשים לא מקצועיים, כבלי פלסטיק מותכים למחצה.
• סיווג B - ליקויים תפקודיים, פונקציונליים ופוטנציאליים: ליקויים שאינם מהווים סכנה מיידית בנקודת הזמן הנוכחית, אך פוגעים מהותית באמינות המתקן ועלולים להפוך לסכנה תחת תנאי תקלה (כגון קצר או עומס יתר). דוגמאות: עכבת לולאת תקלה (Zs) גבולית או גבוהה מעט מהנדרש המונעת ניתוק מובטח של המבטח בפרק הזמן התקני, חוסר סלקטיביות (Selectivity/Discrimination) בין מבטחים בטור, כיול חסר של מפסקים אלקטרוניים, או צפיפות יתר בלוח שעלולה להוביל להתחממות בטווח הארוך.
• סיווג C - ליקויים אדמיניסטרטיביים ותחזוקתיים: ליקויים שאינם משפיעים ישירות על התפקוד החשמלי הטהור, אך פוגעים בבטיחות התפעולית, בתיעוד ובתחזוקה. דוגמאות: היעדר תוכנית חשמל חד-קווית עדכנית, חוסר בשלטי אזהרה תקניים ("סכנה מתח גבוה", "מפסק ראשי" וכדומה), סימון לא קיים או מחוק של מעגלים, לכלוך ואבק רב המצטבר בקרקעית הלוח (המהווה חומר בעירה פוטנציאלי).

4. ניתוח ליקויים נפוצים בלוחות חשמל ראשיים (MDB - Main Distribution Boards)

לוחות ראשיים מתאפיינים בזרמי עבודה נומינליים (In) גבוהים במיוחד (ממאות ועד אלפי אמפרים), רמות זרם קצר צפוי (Icp) גבוהות הדורשות ציוד בעל כושר ניתוק (Icu/Ics) גבוה, ומערכות פיקוד ומיתוג מורכבות. כשלים בלוח הראשי משליכים ישירות על השרידות של כל המתקן המיזן ממנו.

4.1 כשלים בחיבורים, נעלים, מהדקים והתחממות יתר

תופעה זו היא אולי מגורמי השריפות המובילים במתקני חשמל. זרמים גבוהים העוברים דרך חיבורים מכניים שהודקו בצורה רופפת מדי, או לחלופין הודקו יתר על המידה מעבר למומנט הנדרש (מה שמוביל לעיוות אלסטי ולבסוף להתרופפות), מציגים התנגדות מגע גבוהה (High Contact Resistance). על פי חוק ג'ול ($P = I^2 \cdot R$), התנגדות זו גורמת להיווצרות חום מקומי רב. החום גורם לבלאי מואץ של בידוד המוליכים הסמוכים (Thermal Aging), מחליש את החומר הפלסטי של מפסקים מבודדים ומהדקים, ועלול להביא לקריסה דיאלקטרית (Dielectric Breakdown) וקצר הרסני. זיהוי ואיתור: מבוצע באופן שגרתי באמצעות סריקה תרמוגרפית (מצלמת אינפרה-אדום) בזמן שהלוח עובד תחת עומס משמעותי (לפחות 30%-40% מהעומס הרגיל). הבודק מחפש הפרשי טמפרטורה (Delta T) חריגים בין הפאזות בחיבור של אותו מפסק, או טמפרטורה אבסולוטית החורגת מהמותר (לרוב סביב 70-90 מעלות צלזיוס לחיבורים, תלוי בתקן הציוד).

4.2 ליקויים בהגנות בפני זרם קצר ועומס יתר (כיול מפסקי זרם)

בלוחות כבדים, מערכות ההגנה מתבססות על מפסקי זרם יצוקים (MCCB) ומפסקי אוויר (ACB). מפסקים אלו מצוידים ביחידות הגנה אלקטרוניות / מיקרופרוססוריות חכמות המכונות LSIG (Long time, Short time, Instantaneous, Ground fault). הליקוי ההנדסי החמור ביותר שאנו נתקלים בו חדשות לבקרים הוא השארת ערכי הכיול של המפסק על קביעת היצרן - דהיינו המקסימום האפשרי. המשמעות ההנדסית: כיול יתר של זרם העומס (Ir) יגרום למפסק לא להגיב בעת עומס יתר מתמשך, מה שיביא לשריפת קו ההזנה לפני שהמפסק "יחשוב" לקפוץ. יתרה מזאת, חוסר כיול נכון של פרמטרי הקצר (Isd, Ii) והשהיות הזמן (Tr, Tsd) מבטל לחלוטין כל אפשרות לסלקטיביות (Selectivity) מול הלוחות המשניים, דבר שיגרום להפסקת חשמל טוטאלית במתקן שלם בגלל קצר קטן בלוח קומה משני. פעולת הבודק: חובה על הבודק לעיין בדו"ח תיאום הגנות עדכני של המתקן, לוודא שהכיול הקיים בשטח תואם לתוכנית, ובמידת הצורך לדרוש בדיקה של המפסקים הראשיים על ידי הזרקת זרם (Primary/Secondary Injection) כדי לוודא את עקומת הפעולה שלהם.

4.3 עכבת לולאת תקלה (Zs), הארקות והבטחת פעולת ההגנות

כדי שמבטח ינתק מעגל תקול בזמן הנדרש בתקנה (0.4 שניות למעגל סופי או עד 5 שניות למעגל חלוקה מזין לוח), ערך עכבת לולאת התקלה (Zs) חייב להיות נמוך מספיק כדי לאפשר זרם קצר (Ik) גבוה דיו שיפעיל את המנגנון המגנטי של המפסק. $I_k = \frac{U_0}{Z_s}$ ליקוי נפוץ בלוחות ראשיים הוא חיבור רופף לפס השוואת פוטנציאלים (פה"פ), הארקת יסוד שלא בוצעה כראוי, או מצב בו איפוס (TN-C-S / TN-S) שתוכנן ונדרש איננו קיים בפועל, והלוח הראשי נשען על הארקת הגנה (T.T) מקומית עם עכבה גבוהה, כך שבעת קצר לאדמה ההגנה לא תופעל והמתקן יהפוך מחושמל ומסכן חיים!

4.4 מערכות החלפה אוטומטיות (ATS) והזנות חירום

לוחות ראשיים רבים כוללים מתגי החלפה אוטומטיים בין רשת החשמל (חחי"ק) לבין גנרטור חירום ולעיתים גם מערכות אל-פסק (UPS). אזור זה רווי בליקויים מסוכנים:

• הארקת שיטה (System Earthing): בהזנה מגנרטור, יש לוודא הארקת שיטה נפרדת במקור הזינה ולוודא האם הפעולה נעשית בשיטת 3 קטבים או 4 קטבים (החלפת מוליך האפס), על מנת להימנע מזרמים תועים או חוסר בהגנה בפני חישמול במצב חליפי.
• מנגנון חסימה מכני וחשמלי (Interlock): כשל במנגנון החסימה בין המפסקים ב-ATS יכול להוביל לסינכרון אקראי מול הרשת ולנזק קטסטרופלי ולפיצוץ בלוח הראשי.

5. ניתוח ליקויים נפוצים בלוחות חשמל משניים (SDB - Sub Distribution Boards)

לוחות משניים ולוחות קצה מוצבים בדרך כלל קרוב יותר לעומסי הקצה (שקעים, תאורה, מנועים). למרות שזרמי הקצר בהם נמוכים יותר עקב המרחק והתנגדות הקווים המזינים, הם אלו הנגישים ביותר ביומיום לאנשים שאינם חשמלאים, ולכן רגישותם הבטיחותית עצומה.

5.1 חוסר התאמה בין חתך המוליך לגודל המבטח ($I_z < I_n$)

זהו כנראה הליקוי השכיח והמתסכל ביותר. הכלל הבסיסי ביותר בתקנות קובע שהזרם הנקוב של המפסק האוטומטי הזעיר (מא"ז / MCB) חייב להיות שווה או קטן מיכולת נשיאת הזרם של המוליך שאותו הוא מגן ($I_n \le I_z$). במקרים רבים, לקוחות או חשמלאים שאינם מקצועיים "משדרגים" מא"ז של 10A ל-16A או אפילו 20A מכיוון שהוא "קפץ" עקב חיבור ריבוי מכשירי חשמל במעגל, מבלי להחליף את החוטים בקיר (שלרוב בקוטר 1.5 ממ"ר). מצב זה מבטיח כי בעת עומס יתר החוטים יישרפו בתוך הקיר והבידוד יותך, במקום שהמפסק יבצע את פעולתו וינתק את הזרם.

5.2 כשלי מפסקי מגן מופעלי זרם דלף (RCD / פחת)

תקנות החשמל מחייבות התקנת מפסק פחת להגנה נוספת בכל מעגל סופי הניזון מלוח דירתי או המזין שקעים (לרוב עד 32 אמפר). הליקויים בתחום זה רבים:

• מפסקי פחת שאינם קופצים כלל בלחיצה על כפתור הטסט, או לחלופין נכשלים בבדיקה מכשירנית בזמן התגובה (Trip Time - מעל 300ms במתקן רגיל) או בזרם התגובה המדויק.
• שימוש בטכנולוגיה מיושנת: מפסקי RCD מסוג "AC" המיועדים לזרם חילופין טהור, למרות שהתקן והמציאות דורשים מפסקים מסוג "A" או "F" (ולעיתים "B" במטעני רכב חשמלי) עקב הנוכחות המסיבית של ספקי כוח ממותגים (SMPS) וממירי תדר (Inverters) המייצרים רכיבי זרם ישר הפוגעים ברגישות הליבה המגנטית של הפחת מסוג AC ומעוורים אותו למעשה.

5.3 סכנת מגע מקרי, פסי צבירה חשופים ומרווחי בידוד (IP2X)

חוקית, לוח משני חייב לספק דרגת הגנה בסיסית של IP2X (מניעת חדירת אצבע ולגעת בחלק חי) במצב בו הדלת פתוחה אך המכסים הפנימיים סגורים. בבדיקות אנו מוצאים:

• מכסות עיוורות (Blanking Plates) חסרות במקומות בהם פורקו מפסקים או שהושאר מקום פנוי לעתיד.
• קצות מוליכים או פסי גישור (Busbar Combs) חשופים ללא בידוד פלסטי מגן. ליקוי כזה חושף אדם המכניס את ידו ללוח (אפילו להרמת מתג שנפל) לסכנת התחשמלות איומה.

5.4 בעיות איכות חשמל והשפעה על מוליך האפס (Harmonics)

בלוחות המזינים עומסים לא ליניאריים (כגון מערכות מחשוב, תאורת לד המונית במשרדים), נוצרות הרמוניות זרם גבוהות (בעיקר הרמוניה שלישית). תופעה זו גורמת לכך שהזרם במוליך האפס (Neutral) עשוי להיות גדול יותר מזרם הפאזה! ליקוי נפוץ בלוחות משניים הוא אי-התאמת שטח חתך מוליך האפס או אי-וידוא הקיבולת של פס האפס בלוח, דבר הגורם להתחממותו, התפחמות הפס, ולבסוף ניתוק מוליך האפס מה שגורם לעליית מתח פראית בפאזות האחרות (עד קרוב ל-400 וולט) ושריפת הציוד המחובר אליהן.

6. מתודולוגיית עבודה ובדיקה מערכתית של החשמלאי הבודק

על החשמלאי הבודק (בודק 1, 2 או 3) ליישם משמעת הנדסית מחמירה שלבי ביצוע הבדיקה:

שלב א': איסוף נתונים והכנה משרדית (Pre-Inspection Phase)

• דרישת תוכניות ושרטוטים חשמליים כולל מערך לוחות מתוכנן ותרשים חד-קוויי המכיל ערכי קצר מחושבים, סוגי חומרים, ומבטחים.
• עיון ביומני תקלות והיסטוריית הבדיקות הקודמות.
• הכנת ציוד הבדיקה, לרבות וידוא תוקף כיול (Calibration) של מכשירי הבדיקה כגון בודק משולב (Installation Tester), מגר בידוד אלקטרוני, ומצלמה תרמית.

שלב ב': בדיקה חזותית דקדקנית (Visual and Tactile Inspection)

• בחינה מכנית של שלמות מארז הלוח (Enclosure), צירים, נוכחות הארקה לדלתות פח הלוח באמצעות צמת נחושת גמישה כנדרש.
• וידוא קיומם של כל השלטים ההכרחיים: שלט זיהוי לוח מפורט עם ערכי קצר ומתח, שלטי סכנה ("התחשמלות", "ריבוי זינות"), ותיוג פנימי מלא של כל אלמנט ופס.
• בדיקת סידור הכבלים ונעלי הכבל: ווידוא לחיצה משושת ומלאה של נעלי הכבל, צבעי מוליכים תקינים (כחול לאפס, חום/שחור/אפור לפאזות, צהוב-ירוק להארקה), ואיסור חמור על הלחמת קצות חוטים העלולים להרפות בלחץ מהדקי ברגים.

שלב ג': בדיקות מכשירניות מעמיקות (Instrumental Testing according to IEC 60364-6)

• בדיקת רציפות מוליכי הארקה (Continuity of Protective Conductors): מדידה בזרם של לפחות 200mA כדי להבטיח מגע אמין וללא התנגדות פרזיתית של כל גופי המתכת אל פס הארקה הראשי של הלוח.
• התנגדות בידוד (Insulation Resistance Test): מבוצעת באמצעות החדרת מתח ישר גבוה (לרוב 500VDC ללוחות מתח נמוך 230/400V) ומדידת זרם הזליגה המיקרוסקופי. התקן דורש שהתנגדות הבידוד בין הפאזות לאפס ולאדמה לא תפחת מ-1.5 MΩ (במתקן חדש הציפייה היא לערכים גבוהים בהרבה, סביב 100-500 MΩ לפחות). יש להיזהר לנתק רכיבי אלקטרוניקה, מונים ומגיני ברזלים (SPD) בטרם ביצוע הבדיקה כדי לא לטגנם במתח הבדיקה!
• בדיקת עכבת לולאת תקלה (Loop Impedance Zs): איתור ערכי ה-Zs במעלה הזרם (בלוח) ובמורדו (במעגלים החשובים) ווידוא שהמבטח המגן אכן ייכנס לפעולה מיידית בזרם הקצר המתפתח.
• בדיקת פונקציונלית למפסקי מגן (RCD): הבודק יבדוק את הפחת בשישה מחזורים רצופים (זרם מלא, מחצית הזרם, וחמישה פעמים זרם נקוב - בחצאי הגל השונים 0/180 מעלות) כדי לוודא שזמן התגובה עומד בתקן ללא כל פשרה בטיחותית.

7. ניהול תיק הליקויים והפקת הדו"ח המשפטי-הנדסי

חשוב להבין שהדו"ח המופק על ידי החשמלאי הבודק אינו רק רשימת המלצות, אלא מסמך הנדסי בעל תוקף חוקי ומשפטי לכל דבר ועניין.

1. ניסוח הנדסי וחד-משמעי: כל ליקוי בדו"ח חייב להיות מתואר בצורה טכנית מדויקת, מיקומו המדויק בלוח או במתקן, ולאיזו תקנה (פרק וסעיף) בחוק החשמל או לתקן ישראלי הוא סותר (לדוגמא: "חסרה הארקה לדלת הלוח - בניגוד לתקנות החשמל הארקות סעיף X, תקן 61439-1 סעיף Y"). זה מונע וויכוחים מיותרים עם הקבלן המבצע ויוצר תשתית משפטית ברורה.
2. קביעת זמני תגובה ולו"ז לביצוע: על הבודק, בתוקף אחריותו, להקצות מסגרת זמן מחייבת לתיקון הליקויים על פי הסיווג ההנדסי שביצע (חומרה A, B, C). ליקויים בסיווג A ידרשו פעולה מיידית עד כדי דרישה לניתוק מתח ללוח. ליקויים בסיווגים אחרים יקבלו שהות סבירה לתיקון בהתאם לאופי המתקן.
3. גיבוי ויזואלי ותרמוגרפי מקיף: בעידן המודרני, הדו"ח ההנדסי אינו שלם ללא גיבוי של פלטים דיגיטליים. שילוב של פלטי הבדיקות מהמכשירים, תמונות צבע רגילות, ובמיוחד תרמוגרמות (תמונות מהמצלמה התרמית) הכוללות סקלות טמפרטורה ברורות המצביעות על "הנקודות החמות", מספקות תיעוד מהימן, מחייב ומקצועי למצב המתקן בזמן הבדיקה.
4. חלוקת האחריות וחתימות: בעל המתקן אחראי על פי החוק לתקינות ובטיחות המתקן. הדו"ח מהווה גם העברת אחריות ברורה מרגע סיום הבדיקה בחזרה לבעל המתקן. על בעל המתקן חלה החובה לשכור קבלן חשמל / חשמלאי מוסמך מתאים לביצוע התיקונים, ורק לאחריהם להזמין שוב את החשמלאי הבודק לבצע בדיקת התאמה חוזרת (Re-inspection) להנפקת אישור הבדיקה הסופי והתקין.

8. סיכום ומבט לעתיד

איתור וניהול ליקויים בלוחות חשמל ראשיים ומשניים זוהי משימה הנדסית, משפטית ובטיחותית מן המעלה הראשונה. היא דורשת מהחשמלאי הבודק ידע נרחב, התעדכנות שוטפת בתקנות בחוק החשמל של שנת 1954 שממשיך לקבל עדכונים, הבנה מעמיקה של ת"י 61439 המורכב, ושליטה מלאה בטכנולוגיות המדידה ובמכשור המודרני.

רק הקפדה ללא פשרות על מתודולוגיה סדורה – החל משלב איסוף הנתונים ועיון בתוכניות, דרך סריקה חזותית וקפדנית באור הנראה, ועד לבדיקות מכשירניות מדויקות של עכבות לולאת תקלה והתנגדות בידוד, בצירוף בדיקה ותרמוגרפית איכותית תחת עומס – יכולה להבטיח מניעה וגילוי מוקדם של כשלים הרסניים. זוהי הדרך היחידה שבה אנו, קהילת החשמל והבודקים, יכולים להבטיח שרמת הבטיחות, השרידות והאמינות של מתקני החשמל בישראל תישאר גבוהה, נטולת שריפות, ותשמור מכל משמר על שלום הציבור לאורך שנים קדימה.