טופס 3 של חברת החשמל: דרישות חובה להפעלת מתקן חשמל חדש

מבוא: משמעותו של טופס 3 בתהליך חיבור מתקן לרשת החשמל

חיבור של מתקן חשמל חדש לרשת החלוקה של חברת החשמל לישראל אינו הליך טכני בלבד, אלא אבן דרך סטטוטורית והנדסית קריטית. "טופס 3" (המוכר רשמית כבקשה לבדיקת מתקן וחיבורו לרשת) מהווה את האסמכתא הרשמית לכך שהמתקן הוקם, נבדק, ונמצא ראוי ובטוח להזנה במתח חי. במאמר זה, נצלול לעומק הדרישות ההנדסיות, התקנות המחייבות על פי חוק החשמל (תשי"ד-1954), תקנות החשמל השונות, דרישות הרשות הארצית לכבאות והצלה, והנחיות התאגדות מהנדסי החשמל, האלקטרוניקה והאנרגיה בישראל (SEEEI). המטרה היא לספק למהנדסי חשמל, חשמלאים מתכננים, וחשמלאים מבצעים מפת דרכים מפורטת למעבר חלק של ביקורת חברת החשמל עבור מתקנים מכל הסוגים - מגורים, מסחר ותעשייה. טופס 3 של חברת החשמל אינו רק "טופס", אלא הצהרה משפטית לכל דבר ועניין על תקינות המערכת ועל עמידתה בכל דרישות החוק.

המסגרת החוקית והרגולטורית: חוק החשמל (1954) ותקנותיו

תכנון והקמה של מתקני חשמל בישראל כפופים לחוק החשמל, תשי"ד-1954, ולשורת תקנות שהותקנו מכוחו במשך השנים. בין התקנות הבולטות ניתן למנות את "תקנות החשמל (התקנת מתקני חשמל), תשכ"ה-1964", "תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול), תשנ"א-1991", ועוד. טופס 3 של חברת החשמל מהווה תצהיר משפטי חתום של החשמלאי המבצע כי העבודה בוצעה במלואה בהתאם לתקנות אלו. חשוב להדגיש כי חברת החשמל, בתפקידה כספק השירות וכגוף הבודק (באמצעות בודקי חל"ב - חיבור לבתים), פועלת כזרוע ביצועית של המחוקק. היא אינה מתפשרת על שום סעיף בתקנות. כל סטייה, קטנה ככל שתהיה, מהוראות חוק החשמל עלולה להוביל לפסילת המתקן בביקורת, לעיכובים משמעותיים באכלוס המבנה (קבלת טופס 4 מהרשות המקומית מותנית בחיבור קבוע ורשמי לחשמל דרך חברת החשמל), ולהוצאות כספיות ניכרות עבור היזם או הקבלן המבצע. ביצוע מדויק הוא מפתח לחסכון בזמן ובעלויות כבדות של תיקונים חוזרים.

סיווג חשמלאים והרשאות חתימה על טופס 3 של חברת החשמל

החתימה על טופס 3 שמורה לבעלי רישיון חשמלאי מתאים לסוג וגודל המתקן, בדיוק כפי שמוגדר בתקנות החשמל (רישיונות), תשמ"ה-1985. ישנה אבחנה ברורה בין החשמלאי המבצע את העבודה בשטח לבין החשמלאי הבודק, כאשר האחרון נדרש פעמים רבות לאשר מתקנים מורכבים בטרם פנייה לחברת החשמל. להלן סיווגי הרישיונות העיקריים לביצוע ותכנון:

• חשמלאי מוסמך: רשאי לתכנן, לבצע ולחתום על טופס 3 למתקנים בעוצמת זרם של עד 3x80A (תלת-פאזי). מתאים בעיקר לבתים פרטיים ולעסקים קטנים.
• חשמלאי ראשי: רשאי לעסוק ולחתום במתקנים של עד 3x250A, המכסים בנייני מגורים ומרכזים מסחריים בינוניים.
• מהנדס חשמל: רשאי לתכנן, לבצע ולחתום על מתקנים בכל גודל ועוצמת זרם, ללא הגבלה.

מעבר לכך, כאשר מדובר במתקנים ציבוריים רחבי היקף, מפעלים תעשייתיים, מתקנים רפואיים, בריכות שחייה ציבוריות, או מתקנים המשלבים גנרטורים לגיבוי ומערכות אל-פסק משמעותיות, דורשת חברת החשמל או הרשות המקומית בדיקה מקדימה ואישור של חשמלאי בודק. רישיונות בודקים מחולקים לשלושה סוגים היררכיים:

• חשמלאי בודק סוג 1: מוסמך לבדוק מתקנים שזרמם עד 3x80A.
• חשמלאי בודק סוג 2: הנדסאי חשמל במקצועו בדרך כלל, מוסמך לבדוק מתקנים עד 3x250A.
• חשמלאי בודק סוג 3: מהנדס חשמל רשוי בעל ניסיון רב, המוסמך לבדוק מתקנים בכל מתח ובכל זרם, לרבות מערכות מתח גבוה ומתח עליון. הדיווח של הבודק מצורף פעמים רבות לטופס 3 ומהווה אסמכתא נוספת שחברת החשמל מסתמכת עליה.

מערך ההארקות והשוואת פוטנציאלים

אחד האלמנטים הקריטיים והרגישים ביותר בכל ביקורת של חברת החשמל (ובצדק, שכן מדובר בדיני נפשות ממש), ואשר בגינו נכשלים מתקנים רבים באופן תדיר, הוא מערך ההארקה. חוק החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול, התשנ"א-1991) מגדיר במדויק וביסודיות את הדרישות המחייבות:

1. הארקת יסוד (Ufer Grounding): בכל מבנה חדש, חובה סטטוטורית להתקין הארקת יסוד. מדובר בטבעת גישור העשויה מפלדה מגולוונת או נחושת, המוטמנת עמוק בתוך יסודות הבטון של המבנה תוך כדי תהליך היציקה, ומחוברת אל פס השוואת הפוטנציאלים הראשי (פה"פ). זוהי ההארקה האמינה והיציבה ביותר לאורך זמן, שאינה מושפעת מיובש הקרקע השטחית.
2. פס השוואת פוטנציאלים (פה"פ): על הפה"פ להיות במקום נגיש לבדיקה (לרוב בקרבת לוח החשמל הראשי או הכניסה למבנה), להיות משולט כראוי ("פס השוואת פוטנציאלים - אסור לפרק"), ולהיות מחובר ישירות למגוון שירותים מתכתיים במבנה. אלו כוללים צנרת מים מתכתית ראשית, מערכות גז, תעלות מיזוג אוויר, עמודי פלדה של המבנה, וכמובן - חיבור ללוח החשמל הראשי. מטרת הפס היא להבטיח שכל המשטחים המוליכים במבנה יהיו באותו פוטנציאל, כך שבעת תקלה, לא ייווצר הפרש מתחים מסוכן המאפשר זרימת זרם דרך גוף אדם.
3. עכבת לולאת תקלה (Zs): כדי להבטיח את פעולתם התקינה והמהירה של אמצעי ההגנה (כגון מאמ"תים ונתיכים) במקרה של קצר לאדמה (L-PE), על עכבת לולאת התקלה (Fault Loop Impedance - Zs) להיות נמוכה מספיק. זאת כדי שיתפתח במעגל זרם קצר גבוה מספיק, שיבטיח ניתוק מהיר של מקור הזינה (בדרך כלל תוך 0.4 שניות למעגלי שקעים סטנדרטיים עד 32A, ו-5 שניות למעגלים קבועים גדולים). הנוסחה ההנדסית המחייבת לפי התקנות היא: Zs <= U0 / Ia, כאשר U0 הוא מתח הפאזה כלפי האדמה (230V), ו-Ia הוא זרם הניתוק המיידי של המבטח המגן על המעגל (למשל, 5xIn עבור מאמ"ת אופיין B, או 10xIn עבור אופיין C). מדידה זו מבוצעת על ידי מכשיר "לופ-טסטר" ייעודי בכל מעגלי הקצה.

שיטות הגנה והארקה (TN-C-S, TT)

צורת ההארקה המיושמת במתקן משפיעה ישירות על בדיקות טופס 3. במידה וההגנה המתוכננת מתבססת על איפוס (TN-C-S), כלומר חיבור של מוליך האפס (N) של רשת האספקה אל פס השוואת הפוטנציאלים של המבנה (כך שנוצר מוליך משולב PEN מהרשת עד למבנה), יש חובה לקבל אישור בכתב מחברת החשמל לביצוע איפוס בטרם ביצוע העבודה בפועל. יש לעמוד בתנאים המחמירים של התקנות לגבי איפוס, כגון שימוש במוליך PEN בחתך מינימלי של 10 ממ"ר נחושת או 16 ממ"ר אלומיניום, הבטחת אי-רציפות של מוליך האפס הכללי בתוך המתקן (האיפוס מבוצע בנקודה אחת בלבד - בלוח הראשי), וקיום הארקת יסוד תקנית ותקינה לחלוטין. במידה והמתקן פועל בשיטת TT (הארקת הגנה נפרדת, ללא קשר לאפס של רשת האספקה), האתגר ההנדסי הוא להבטיח עכבת לולאת תקלה Zs נמוכה דיה ללא עזרת הרשת. דבר זה דורש לעיתים קרובות החדרת אלקטרודות הארקה עמוקות נוספות לקרקע (כמוטות נחושת יעודיים) במידה וההתנגדות המקומית גבוהה עקב אדמה סלעית. חשמלאי בודק סוג 2 או 3 יידרש לעיתים לאשר ולתכנן פתרונות להארקות בעייתיות במקומות אלו.

דרישות מיוחדות למתקנים מסחריים ותעשייתיים במתח נמוך ומתח גבוה

כאשר מדובר במפעלים או במרכזים לוגיסטיים גדולים המוזנים ממתח גבוה (באמצעות שנאי מקומי או תחנת השנאה פרטית פנימית), הדרישות ההנדסיות לבדיקה, ובכלל זה טופס 3 (או בשמו האחר למתח גבוה - טופס ביקורת מתח גבוה וחיבור למתח עליון), הופכות למורכבות פי כמה וכמה.

• מערכות פיצוי כוח אקטיבי וקבלים: חברת החשמל בודקת בקפידה את נושא איכות החשמל במתקנים גדולים. יש לוודא התקנת מערכות אוטומטיות לשיפור מקדם ההספק (כגון סוללות קבלים עם בקר Cos Phi) על מנת להבטיח זרימת זרם תקינה ללא זרמים ריאקטיביים מיותרים ברשת, המעמיסים עליה שלא לצורך ויוצרים הפסדים ניכרים. התקנות דורשות שמקדם ההספק יהיה לפחות 0.92, וברוב המקרים התכנון יכוון ל-0.95 עד 0.98. מתקנים ללא שיפור מקדם הספק עשויים שלא להיות מאושרים ויחויבו בקנסות.
• הרמוניות ואיכות חשמל (Power Quality): במפעלים עתירי אלקטרוניקת הספק וממירי תדר (VFDs) המפעילים מנועים, נוצרות לעיתים קרובות הרמוניות משמעותיות ברשת (במיוחד הרמוניה שלישית, חמישית ושביעית). הרמוניות אלו יוצרות חימום יתר מסוכן של כבלי האפס (N), שכן זרמים מהרמוניה שלישית אינם מתבטלים בתלת פאזי, אלא מסתכמים במוליך האפס. במקרים אלו, יש לוודא כי תוכנן מוליך אפס בחתך מוגדל (לרוב שווה או אף עולה על חתך הפאזה עצמה), וכי הותקנו פילטרים אקטיביים או פאסיביים לסינון ההרמוניות בלוחות המקומיים ובלוח הראשי, בהתאם לדרישות התקינה, כגון IEEE 519.
• הגנות מתח גבוה (MV Relays): במידה והמתקן מוזן ממתח גבוה באמצעות פילבוקס מתקן מיתוג חיצוני ומערך תאי מסדר, יש להציג לבודק חברת החשמל בנוסף אישורי כיול מחמירים של מערכות ההגנה הראשיות (Protection Relays) המותקנות בצד המתח הגבוה (למשל מתוצרת חברות ABB, Siemens, או תעוז). יש להדגים במדויק שהפונקציות להגנת קצר זרם יתר (Overcurrent - 50/51) והגנת קצר אדמה (Earth Fault - 50N/51N) כוילו על ידי מהנדס בודק מוסמך מטעם היצרן או נציגיו, וכי זמני הניתוק מתואמים באופן מושלם (Selective Coordination) עם מפסק ההזנה של חברת החשמל. נושא הסלקטיביות בין מערכות ההגנה מבוקר בצורה דקדקנית ביותר ומהווה עילה לעצירת החיבור אם תמצא חפיפה בין עקומות התגובה.

דרישות בדיקה מקדימות (Pre-Commissioning Tests) והכנות לביקורת

לפני הזמנת בודק חברת החשמל והגשת טופס 3 של חברת החשמל באופן סופי, חובה על החשמלאי המבצע לבצע סדרת בדיקות מקיפה. הופעה לביקורת כשהמתקן אינו מוכן לחלוטין מובילה לקנסות ולפסילת המתקן. ביצוע בדיקות מקדימות מדויקות, והצגת דוח בדיקה מפורט, משפרים את איכות הביקורת מול המפקח באופן מובהק:

1. בדיקת התנגדות בידוד (Insulation Resistance Test): בדיקה קריטית זו נבדקת באמצעות מד-התנגדות ייעודי, המכונה בשפת העם "מגר" (Megger). עבור מתקן חדש במתח נמוך, הבדיקה מבוצעת במתח הזרקת DC רציף של 500V. התנגדות הבידוד בין כל שני מוליכים פעילים, ובין כל מוליך פעיל להארקה (כולל אפס להארקה), חייבת להיות לכל הפחות 1.5 מגה-אוהם (MegaOhm) עבור מתקן חדש לחלוטין. עבור מתקנים ישנים שעוברים הגדלת חיבור למשל ל- 3x80, הדרישה לרוב מתמתנת במעט ל-0.25 מגה-אוהם (250 קילו-אוהם). יש להקפיד הקפדה יתרה לנתק פיזית מהשקעים או מהמעגלים כל ציוד אלקטרוני רגיש, מערכות בית חכם (כגון בקרי KNX יקרים), דרייברים של תאורת לד וספקי כוח ממותגים לפני הבדיקה. זאת כדי למנוע נזק בלתי הפיך לאלקטרוניקה העדינה מהמתח הגבוה (500 וולט) המוזרק למערכת.
2. בדיקת רציפות מוליכי הגנה (Continuity of PE Conductors): בדיקה זו מוודאת כי קיים קשר חשמלי רציף, בעל התנגדות נמוכה מאד (לרוב שברירי אוהם, מתחת ל- 1 אוהם), בין כל נקודת קצה במתקן הדורשת הארקה (כגון שקעים, גופי תאורה ממתכת, מכשירים מתכתיים קבועים כמו תנורים ודודי שמש) לבין פס ההארקות בלוח החשמל, ומשם ברציפות חשמלית מלאה עד לפה"פ.
3. בדיקת ממסרי פחת (RCD - Residual Current Devices): מפסק המגן (ממסר הפחת) הוא אביזר הבטיחות הראשי מציל החיים המגן עלינו מהתחשמלות ישירה. יש לבדוק כל מפסק מגן במתקן, הן ראשי והן אזורי, באמצעות מכשיר בדיקה ייעודי (RCD Tester) המדמה מגוון רחב של זרמי דלף מבוקרים. הבדיקה מוודאת עובדתית כי הממסר מזנק ומנתק את המעגל בזרם הדלף הנקוב שלו (בדרך כלל זרם של 30mA למתקנים רגילים, או 300mA להגנה מפני אש בלוחות ראשיים במבני עץ למשל) ובזמן התגובה המהיר הנדרש על פי התקן (זמן ניתוק של פחות מ-300 מילי-שניות בזרם דלף נומינלי מלא, ופחות מ-40 מילי-שניות בזרם גבוה במיוחד של 5xIΔn). חשוב לא פחות, המכשיר בודק כי הממסר אינו מזנק בזרם של מחצית מהזרם הנומינלי (דהיינו 15mA), זאת כדי למנוע ניתוקי שווא מעצבנים במערכת בשל זליגות טבעיות.
4. בדיקת כיוון שדה סובב (Phase Sequence): במתקנים תלת-פאזיים ציבוריים ותעשייתיים, בהם קיימות מכונות כבדות ומערכות שאיבה, חובה חוקית לוודא סדר פאזות נכון ואחיד (L1, L2, L3) בכניסה ללוחות הראשיים והמשניים ולמנועים עצמם. זאת על מנת למנוע נזק מיידי והרסני למנועים תלת-פאזיים (כגון במערכות מיזוג אוויר מרכזיות, מעליות מבוקרות, ומשאבות מים כבדות) שעלולים להסתובב בכיוון הפוך ולהיהרס כליל או לגרום לנזק מכני לסביבה מיד עם הפעלתם.

ציוד בדיקה וכיולים ממעבדות מוסמכות (Calibration)

חברת החשמל, לצד התאגדות מהנדסי החשמל בישראל (SEEEI), מחמירות מאד לאחרונה בנושא תקינות ציוד הבדיקה. כאשר חשמלאי בודק סוג 1/2/3 מגיש דו"ח בדיקה הנדסי המצורף לבקשת טופס 3 של חברת החשמל, עליו לוודא ולהצהיר שמכשירי המדידה שברשותו (למשל מגר, מכשיר לופ טסטר משולב, מד זרם ומד מתח) מכוילים על ידי מעבדה מוסמכת לתקן ISO/IEC 17025. בודקי חל"ב של חברת החשמל נוטים, ובצדק, לדרוש לראות תעודת כיול בתוקף (לרוב תוקף כיול הוא עד שנה קלנדרית אחת) למכשירי הבדיקה הניידים בהם השתמש החשמלאי בשטח. מכשיר מדידה שאינו מכויל עלול לזייף ולהציג קריאת Zs תקינה ונמוכה כאשר בפועל הקריאה שגויה וההתנגדות האמיתית גבוהה ומסוכנת, דבר המהווה סכנה בטיחותית חמורה מאין כמותה.

לוחות חשמל ותקן ישראל 61439 המחמיר

בשנים האחרונות, כחלק מיישור קו רוחבי עם התקינה והרגולציה הבינלאומית מאירופה (תקני IEC), חברת החשמל, משרד האנרגיה ומכון התקנים הישראלי שמים דגש רב ובלתי מתפשר על איכות התכנון, הייצור והבטיחות הפיזית של לוחות החשמל במתקנים. לוח החשמל הוא למעשה "הלב" הפועם והמוח השולט של כל מתקן, ומשום כך קיימת חובה סטטוטורית שייבנה ויעמוד בכלל דרישות התקן הישראלי החדש ת"י 61439 (אשר החליף את ת"י 1419 הישן והמוכר לותיקים בענף). כדי לעבור ביקורת טופס 3 בהצלחה ולקבל חיבור רציף לחשמל:

• לוח החשמל (במיוחד בלוחות בהם הזרמים חורגים מעל 3X63A או 3X80A) חייב להיות מתוכנן ומיוצר אך ורק על ידי יצרן לוחות מורשה ומפוקח מטעם מכון התקנים.
• הלוח חייב לשאת מדבקת יצרן בולטת, ברורה וקבועה הכוללת את שם היצרן, דגם הלוח המאושר, מספר סידורי פנימי, שנת ייצור, זרם קצר נקוב של הפסי צבירה (Icc), מתח עבודה מקסימלי, ודירוג אטימות IP (המתאר את דרגת ההגנה החיצונית בפני חדירת גופים זרים קשיחים ומים).
• יש לוודא חיווט פנימי תקין לחלוטין, ישר ומסודר בלוח, תוך הקפדה מדוקדקת על חתכי מוליכים פנימיים וגמישים מתאימים (בהתאם לזרם המבטח המזין אותם, ולפי טבלאות חוק החשמל הדנות בכושר נשיאת זרם של מוליכים בעומס מתמיד, תוך התחשבות במקדמי צפיפות וחום פנימי בלוח) ושימוש בצבעי מוליכים תקניים וחד-משמעיים על פי החוק. חום, שחור, אפור מוקצים לפאזות במערכת תלת-פאזית (L1, L2, L3 בהתאמה). כחול מיועד למוליך האפס (N). צהוב-ירוק משמש אך ורק למוליך ההארקה והגנה (PE). שימוש בצבעים שגויים, כגון ניסיון להעביר אפס על גבי גיד שחור ללא סימון ברור בשרוול מתכווץ, הוא עילה מיידית, גורפת ומוצדקת לפסילת הביקורת הכללית.
• שילוט ברור, קריא, קבוע ואמין לכל נקודת קצה במבנה: כל מבטח, מאמ"ת, מפסק זרם או ממסר הגנה בלוח חייב להיות משולט, המציין במדויק את שם המעגל הספציפי או אזור ההזנה הספציפי והמדויק. אין לקבל בשום פנים ואופן שילוט עמום, מרומז או כללי בסגנון "שקעים חדר" או "תאורת פנים". נדרש פירוט תיאורי מדויק ומלא כגון "שקעי כוח במטבח - צד ימין, מעל שיש נירוסטה", או "תאורת חירום משולבת במסדרון קומה 2, אגף צפון".
• חסמים ומחיצות פנימיות מחומר מבודד או מתכת מתאימה (מושג הנקרא Form of Separation) יידרשו בהתאם לגודל הלוח וייעוד המתקן (למשל, מבנה לוח ברמת הפרדה Form 2, Form 3, או Form 4 בלוחות תעשייתיים גדולים, במפעלי תהליך מתמשך, או מתקני תשתיות מדינה חשובים) כדי להבטיח בטיחות מרבית לצוות התחזוקה העתידי שיעבוד על הלוח גם כשהוא נתון תחת מתח (לעיתים לא ניתן לנתק מפעל שלם בגלל תקלה במעגל משני אחד).

דרישות הרשות הארצית לכבאות והצלה, ושילובן ההכרחי של מערכות חירום

כאשר באים לאשר טופס 3 של חברת החשמל, אסור לשכוח שלא מדובר אך ורק בדרישות פנימיות של חברת החשמל עצמה. אחד התנאים ההכרחיים לאישור מתקנים רבים כיום, קל וחומר מתקנים ציבוריים, מרפאות, בנייני משרדים גבוהים, ומרכזים מסחריים מרובי קהל, הוא עמידה מלאה, דווקנית ומדוקדקת בדרישות הרשות הארצית לכבאות והצלה. מהנדס החשמל המתכנן את המתקן, נדרש להתייחס בכובד ראש למספר מערכות קריטיות המשולבות באופן הדוק בתכנון החשמלי של המבנה, ולוודא כי בוצעו כהלכה בשלב המעשי:

1. כיבוי אש אוטומטי בתוך לוחות חשמל וארונות בקרה: לוחות חשמל העולים על זרם מסוים בהתאם לייעוד המבנה (למשל, לרוב כל לוח שזרמו מעל 100A, או כל לוח חשמל הממוקם בנתיבי מילוט וחילוץ שהגדרתם היא שחייבים להיות חופשיים מעשן ואש), מחויבים במערכת גילוי וכיבוי אש אוטומטית פנימית ומוסמכת. (כגון מערכות המבוססות על מחולל אירוסול כימי או גז מחניק אש נקי כדוגמת FM200 או Novec 1230). חברת החשמל, בתיאום עם רשויות הכבאות, ידרושו באופן חד משמעי לראות אישור של מתקין מערכות כיבוי אש מורשה, המוודא כי המערכת פועלת, תקינה ועומדת בדרישות תקן ישראלי ת"י 1220 חלק 3 ומכון התקנים.
2. אטימות אש ומניעת התפשטות עשן וגזים רעילים (Fire Stops): מעברי כבלים משמעותיים, תעלות חשמל וסולמות כבלים החוצים ועוברים בין אזורי אש שונים במבנה המיועדים לבלימת שריפה (Fire Zones), מעברים דרך רצפות בין קומות ומפלסים שונים, או מעברים דרך קירות חסיני אש הנמצאים סביב פלחי לוחות החשמל ופירי החשמל הראשיים, חייבים להיות נאטמים לחלוטין בחומרים תופחים ומונעי בערה (Intumescent) מאושרים ומותאמים (כגון מרק אש מיוחד, כריות מעכבות בערה איכותיות, או צבעים מיוחדים חוסמי אש לכבלים ולתעלות). מטרתם למנוע באופן אבסולוטי את התפשטות האש, העשן והגזים הרעילים, דרך נתיב כבלי החשמל, אל אזורים אחרים בבניין שטרם נפגעו.
3. תאורת חירום ושלטי הכוונה מאירים: הזנת מערכות תאורת חירום צריכה להיעשות בצורה אמינה כך שתפעל אוטומטית ומידית עם כל נפילה של מתח הרשת. במבנים גדולים ורבי קומות נדרשת מערכת תאורת חירום מרכזית מבוקרת הכוללת גנרטור או מערכת מצברים מרכזית. יש לוודא באמצעות תוכנת תכנון תאורה שעוצמת ההארה בזמן חירום (הנמדדת בלוקסים) עומדת בתקן המחמיר ומאירה היטב, באופן אחיד וללא נקודות חושך, את רצפת כל נתיבי המילוט.
4. ניתוק מתח בחירום (Emergency Power Off - EPO): במבני ציבור מרובי קהל, בתי חולים, מתחמי תרבות וקניונים מסחריים גדולים, נדרש להתקין מפסק פטרייה בולט וברור בכניסה למבנה או בעמדת השומר הראשי, לניתוק כללי ומהיר של אספקת החשמל לבניין, המופעל על ידי צוותי כיבוי האש שמגיעים למבנה בעת אירוע שריפה פעיל. מפסק חירום זה לרוב מנתק את מפסק הזרם (הנתיך) הראשי או מפסקי השדות השונים של הבניין באמצעות שליחת פקודה חשמלית לסליל הפסקה במתח (Shunt Trip) המותקן באופן מובנה בתוך המפסק הראשי. ללא ניתוק החשמל, הכבאים אינם יכולים להתיז מים בשל סכנת התחשמלות, ולכן מתקן ללא מפסק EPO תקין לא יעבור ביקורת טופס 3 בשום אופן.

שילוב מקורות הזנה נוספים ואלטרנטיביים: גנרטורים, אל-פסק ומערכות סולאריות (PV)

בעידן המודרני של היום, בו אמינות אספקת החשמל והתייעלות אנרגטית הן ערך עליון, מתקנים רבים כבר אינם מסתמכים וניזונים אך ורק מרשת חברת החשמל הלאומית כמקור בודד. ריבוי מקורות אנרגיה משליך ישירות ומשמעותית על אופן ביצוע בדיקת המתקן בעת הגשת טופס 3. במקרה של שילוב גנרטור חירום במתקן, למטרת גיבוי בעת הפסקת חשמל, הגשת טופס 3 לחברת החשמל דורשת לצרף תוכניות הנדסיות מפורטות מאד, ולאישור מלא של בודק על מערכת ההחלפה התקנית והפיזית (Changeover) המותקנת בלוח החשמל המרכזי. חוק החשמל קובע כללים ברורים, קפדניים ביותר ומחמירים למניעת הזנה חוזרת ומסוכנת (Backfeed) מהגנרטור הפועל לרשת העירונית של חברת החשמל המנותקת לכאורה. הזנה חוזרת שכזו עלולה לגרום להתחשמלות קטלנית של עובדי מחלקת קווים של חברת החשמל העובדים על תחזוקת הקו בחוץ ומניחים בטעות שהוא נטול מתח. מניעה זו מבוצעת בדרך כלל ועל פי דרישה, על ידי שימוש במפסקים מחליפים ייעודיים (ארבעה או שלושה קטבים, בהתאם לשיטת ההארקה) בעלי נעילה כפולה ומאובטחת: נעילה מכנית קשיחה ונעילה חשמלית משולבת (Mechanical & Electrical Interlock) למניעת מצב קצר של חיבור שתי המערכות במקביל. כמו כן, מערך ההארקות במבנה במקרה של שילוב גנרטור הוא מורכב הנדסית באופן משמעותי ממתקן רגיל. יש לקבוע ולנמק במדויק בתוכניות האם הגנרטור מהווה מבחינה חשמלית "מקור חלופי עם סליל אפס מוארק" (למשל בשיטת איפוס), או לחלופין מקור מבודד כלפי האדמה (System Earthing מבוסס שיטות אחרות), ואיך מצב זה משתלב ומתואם עם שיטת ההגנה הנוכחית של רשת חברת החשמל באותו אזור פיזי. סוגיה נפוצה ומסוכנת היא היווצרות בעיה של זרימת זרמי יתרה אקראיים ובלתי רצויים, ואף ביטול יעילות הגנת מפסקי הפחת, כאשר ישנם במערכת מספר חיבורי איפוס מקביליים (Multiple MEN links - Multiple Earth Neutral). התאגדות מהנדסי החשמל והאנרגיה בישראל (SEEEI), פרסמה לאורך השנים האחרונות שורה של הנחיות מדויקות, חוברות הדרכה מקצועיות, ותדריכים רבים לגבי תצורת חיבור מערכות החלפה חח"י/גנרטור בצורה תקנית, ויש להכירן, ללמוד אותן על בוריין וליישמן בשטח ללא קיצורי דרך. במידה ובמבנה החשמל החדש מותקנת גם מערכת סולארית פרטית לייצור חשמל (מערכת פוטו-וולטאית, PV), נדרשות מטבע הדברים בדיקות רגולטוריות מקיפות נוספות. אלו כוללות בדיקת הממירים (Inverters) לאימות ניתוק אוטומטי במקרה של חוסר מתח רשת, בחינת כלל מערכות ההגנה החד-כיווניות לזרם ישר (DC) המותקנות בלוח הסולארי הייעודי (לרבות נתיכי DC מיוחדים, ומגיני נחשולי מתח SPD לזרם ישר), וחשוב מכל - בדיקת תקינות ואמינות מערכת ההפרדה האוטומטית המונעת לחלוטין את תופעת הזנת האי (Anti-Islanding - מניעת המשך ייצור והזרמת מתח לרשת העירונית הקורסת בזמן הפסקת חשמל). כל האלמנטים המיוחדים הללו נבדקים ביסודיות רבה ובעין בוחנת על ידי בודקי חברת החשמל בשלב בחינת המתקן לאישור טופס 3.

בתים חכמים (Smart Homes) מתקדמים ועמדות טעינה חכמות לרכב חשמלי (EV)

עם התקדמות הטכנולוגיה המהירה שאינה עוצרת, אנו נתקלים ביותר ויותר אתגרים טכנולוגיים מורכבים בעת ביצוע הביקורת לחיבור החשמל. במערכות בית חכם חדישות, המבוססות על פרוטוקולי תקשורת חזקים ואמינים דוגמת מערכות KNX העולמי או פתרונות תקשורת אלחוטית כ- Z-Wave, לוחות החשמל המרכזיים של הבית הופכים למעשה למסד תקשורת ובקרה - הם עמוסים בבקרים לוגיים, מאקטואטורים (ממסרים נשלטים), ורכיבים אלקטרוניים מיניאטוריים ורגישים מאד למתחי יתר. חשוב לזכור, ביום הביקורת של אישור הטופס, חברת החשמל תדרוש ותבצע כחלק מהנוהל הקשיח שלה בדיקת התנגדות בידוד (מגר) למעגלי הבית כפי שהוזכר קודם לכן באריכות. במתקנים חכמים אלו, קיימת חשיבות הנדסית וביצועית עליונה להכין את הלוח מבעוד מועד לבדיקה זו - חובה לנתק באופן פיזי לחלוטין או לעקוף בצורה בטוחה, מבעוד מועד, את כל המחשבים התעשייתיים, הבקרים המתוכנתים הרגישים (PLC), מגברי התקשורת, ודרייברים להפעלת תאורת ה-LED היקרים, ממעגלי הכוח הנבדקים. זאת על מנת למנוע, בוודאות מוחלטת, את שריפתם המיידית של מעגלים אלקטרוניים אלו מיד עם הזרקת מתח בדיקת המגר שעומד על 500V DC. עמדות טעינה מהירות וביתיות לרכב חשמלי (EV): תחום הטעינה התפתח דרמטית בשנים האחרונות בישראל, ויש לגביו תקינה ייעודית, חדשה ומעודכנת של חוק החשמל הדורשת הבנה מעמיקה. כשמוסיפים עמדת טעינה חדשה למתקן קיים, או כאשר מתקן חשמל חדש למבנה (כמו חניון ציבורי או בית פרטי) מראש מתוכנן לכלול עמדות טעינה לרכבים, הביקורת תבדוק בקפידה את התאמת סך כל העומסים בלוח החשמל מול גודל החיבור (האמפראז') שביקשתם בטופס 3 (האם נדרשת התקנת מערכת ניהול עומסים דינמית אוטומטית המורידה את קצב הטעינה כשהבית מפעיל מזגנים?). בנוסף, תיבדק בדקדקנות קיומו, תקינותו ואמינותו של מפסק מגן חכם (RCD) ייעודי מדגם B - או לחלופין מפסק חכם משולב - המסוגל לזהות ולנתק את העמדה מיד במקרה של זרמי דלף אופייניים של DC (זרם ישר חלק) הנמצאים מעל לסף סכנה של 6mA (או התקנת מפסק פחת Type A זול יותר אך ורק בהנחה ויש גלאי זרם ישר RDC-DD פנימי ואמין, המאושר מכון תקנים, המותקן באופן מובנה בתוך העמדה עצמה ומתריע/מנתק). כמו כן, יושם דגש הנדסי ורגולטורי מיוחד על חתך הכבל הראשי המזין את עמדת הטעינה בהתאם לאורך התוואי, מפל המתח המותר בו, ותקנות רכב חשמלי המחמירות המחייבות עמידה בזרמי קצר מתאימים.

אזורים מיוחדים בסביבת סכנה מוגברת במיוחד: חדרי רחצה, מקלחות ציבוריות ובריכות שחייה

חלק משמעותי, כואב ומיותר ממרבית הפסילות השוטפות של מתקנים ביום הביקורת המיוחל של חברת החשמל, נובע בסופו של דבר מאי-קיום דווקני, פשוט וברור של סעיפי תקנות החשמל הנוגעות למקומות סכנה מוגברת. מדובר לרוב בסביבות עם נוכחות מתמדת של מים, אדים ולחות ורטיבות קיצונית, כגון אזורי אמבטיה בדירות מגורים, מקלחות תעשייתיות ציבוריות ובריכות שחייה עירוניות או פרטיות. כידוע, מים הם מוליך מצוין ומגבירים משמעותית ובעשרות מונים את סכנת ההתחשמלות והמוות ללקוח הקצה, שכן הם מרטיבים את העור, מורידים את ההתנגדות הטבעית של גוף האדם, ויוצרים מסלול קל לזרם חשמלי היישר דרך הלב. תקנות החשמל במדינת ישראל למתקנים רטובים אלו מחלקות את חלל חדר הרחצה, בהגדרתו התכנונית, למספר אזורי בטיחות וירטואליים נפרדים (Zone 0, Zone 1, Zone 2, Zone 3):

• אזור 0 (בדיוק במתחם הנמצא בתוך תוכה של האמבטיה או רצפת המקלחון עצמו): זהו אזור הרחצה הישיר והמסוכן ביותר בו המשתמש עומד בתוך מים. באזור זה חל איסור מוחלט, קטגורי וחמור לחלוטין להתקין בו כל ציוד חשמלי שהוא, שקעים או מתגים, למעט אך ורק ציוד מיוחד מאד, שאושר וסומן מראש כי הוא פועל ומופעל במתח נמוך מאד, בטיחותי ומופרד היטב (SELV - Safety Extra Low Voltage) שלא יעלה בשום מקרה על 12V AC (או 30V DC), ואשר מקור הזינה שלו ממוקם מחוץ לאזור 0 ו-1 לחלוטין.
• אזור 1 (המעטפת שמעל קצוות האמבטיה ועד גובה התקרה של 2.25 מטר): מותר להתקין באזור זה אך ורק ציוד קבוע ומוגדר כגון מחממי מים קבועים למקלחת (בוילרים אישיים חשמליים או מחממי מים מהירים קלאסיים), וזאת בהזנה קשיחה, קבועה, אטומה וישירה ישירות מקופסת חיבורים (ללא תיווך של תקע ושקע נשלפים בשום תרחיש), ובתנאי הכרחי שהם בנויים ומאושרים ברמת אטימות מינימלית למים של IPX4 לפחות (או ברמה גבוהה יותר של IPX5 אם צפוי ניקוי מסיבי במקום באמצעות סילון מים קבוע או צינור לחץ).
• אזור 2 ו-3: מותר להתקין שקעים, גופי תאורה קבועים ומתגי הפעלה רק ורק תחת עמידה חמורה בתנאים של מרחק גיאומטרי פיזי ומינימלי (למשל, 60 ס"מ לפחות משפת אזור 1 כלפי חוץ החדר), שימוש במכסי ציוד המוגנים מים כהלכה מפני התזות (IP44 מינימום), והזנה חשמלית קשיחה המוגנת במעלה הזרם על ידי מפסק מגן מהיר נגד התחשמלות (RCD - ממסר פחת). בנוסף לכל אלו, חובה לבצע במדויק ובהקפדה יתרה חיבור "השוואת פוטנציאלים מקומית" נפרדת, קשיחה ואמינה בתוך כל חדר רחצה בנפרד (על ידי מוליך הארקה בחתך מתאים). חיבור זה נועד לגשר ולחבר בצורה חשמלית טובה את כל האלמנטים המתכתיים הקיימים כחלק מהמבנה באותו חדר רחצה (כגון צנרת מים קרים וחמים מתכתית, קונסטרוקציה של מקלחון זכוכית מאלומיניום, ותעלות פח נגישות של מיזוג האוויר, במידה וישנן) ישירות אל פס ההארקה המקומי, וזאת כהגנה מרבית למתרחצים במקרה של קצר פנימי ממכשיר סמוך.

תהליך הביקורת מול בודק חברת החשמל (חל"ב) הלכה למעשה: מה קורה ביום הביקורת עצמו?

ביום פקודה, הוא יום הביקורת הרשמי על ידי מפקח או בודק בכיר מטעם חברת החשמל, על החשמלאי המבצע האחראי בפועל על העבודה במתקן (או לכל הפחות מהנדס החשמל המתכנן של הפרויקט) לנכוח במתקן אישית מתחילת הביקורת ועד סיומה המוצלח או הכושל. עליו להגיע למקום מצויד היטב, נקי ומסודר עם כל כלי העבודה התקניים והמבודדים הנדרשים (מברגים, קטרים, מפתחות לוח), מכשירי מדידה תקינים, מקצועיים ומכוילים אישית משלו למקרה הצורך או לויכוח מקצועי הדורש בדיקה חוזרת אל מול הבודק (מגר מותאם, לופ-טסטר משולב), סולם תיקני יציב ותקין באורך מתאים, ופנסי תאורה חזקים (שכן המתקן לעיתים חשוך כיוון שאין בו עדיין אספקת חשמל קבועה). כמו כן, חשוב ביותר, מומלץ מאד ומעיד על רצינות הלקוח, להכין מבעוד מועד "קלסר מתקן" הנדסי מסודר מאד ומאורגן על פי חוצצים, אשר מוגש לבודק חברת החשמל מיד בתחילת עבודתו. קלסר המרשים את הבודק משרה בו ביטחון רב, וכולל בתוכו ברצף הגיוני את:

• עותק פיזי, מקורי, עדכני, שלם וחתום של טופס 3 של חברת החשמל על כל נספחיו הדרושים (כולל אימות פרטי הלקוח, מספר החשבון המיועד, וחתימות בעל הרישיון המקורי).
• תוכניות חשמל מצב-קיים (As-Made, כלומר כפי שבוצע בפועל ולאו דווקא התכנון הרעיוני הראשוני), מעודכנות אחרונות, ברורות לחלוטין והחתומות בחותמת מקורית על ידי מתכנן החשמל של הפרויקט (המהנדס), התואמות בדיוק ובאופן חד ערכי את המצב הנוכחי המותקן בשטח. שום חריגה תכנונית, תוספת שקע או מעגל חדש, אינה מקובלת בשום שלב ללא תיעוד ברור מראש.
• תעודת בדיקה מקורית (או נאמן למקור) של יצרן הלוח הראשי הרשום (אישור עמידה בתקן ת"י 61439 המקיף ללוחות חשמל).
• דוח בדיקה מקדים, חתום ורשמי של חשמלאי בודק סוג 2 או 3 חיצוני מוסמך (במידה והמתקן או דרישות הרשות דורשים זאת עקב גודל החיבור, ייעוד המבנה, אופיו הציבורי או מורכבות המתקן כפי שהרחבנו קודם).
• אישורי מכון התקנים הישראלי, תעודות תו תקן לדגמי כבלים מרכזיים ומובילים במבנה, אישורי תקן למתגים ולכלל הציוד המרכזי המותקן בלוח הראשי (במיוחד מפסקים ראשיים יקרים בהספקים גבוהים, שעונים חכמים, וכיו"ב).
• אישור רשמי ותקף מטעם הרשות הארצית לכבאות והצלה (לכל המבנים והמפעלים החייבים בכך על פי חוק רישוי עסקים והתקנות החדשות).

במהלך הביקורת הפיזית במקום, בודק חברת החשמל יעבור באופן יסודי, מדוקדק ולעיתים אף קפדני ואיטי, על כל מרכיבי לוח החשמל הראשי ולוחות המשנה הפזורים, יבקש מהחשמלאי המבצע לפתוח ולפרק מכסים ופאנלים מגן שונים בלוח עצמו. הוא יבדוק חזותית ואף ישווה בעזרת כלים קליבר מדויקים חתכי כבלים ומוליכים (העובי של הגיד החשוף) לעומת ערכי המאמ"תים המגנים עליהם, וזאת כדי לוודא שאין סכנת שריפה עקב עומס יתר בכבל דק מדי. הוא יבצע בפועל ובמו ידיו, פעמים רבות כבדיקה השוואתית לבדיקות המוקדמות של הקבלן, את מדידות עכבת לולאת התקלה (Zs), רציפות מעגלי ההארקה, והתנגדות הבידוד באופן מדגמי רחב או אף בצורה מלאה ומקיפה, בהתאם לגודלו ומורכבותו של המתקן ולהתרשמותו הראשונית מרמת עבודת החשמלאי במקום. זכרו היטב ושננו זאת בפני צוותיכם: בודק חברת החשמל (חל"ב) פועל מכוח סמכות שהוקנתה לו ישירות בחוק הישראלי ובשם המדינה, והחלטותיו המקצועיות, ככל שיהיו מחמירות, הן הקובעות בשטח ללא עוררין. התנהלות מקצועית, שקופה, אדיבה, קשובה ומסודרת מאד מצד הצוות המתקין, בעל הרישיון והלקוח אל מול הבודק הציבורי, משרה ביטחון רב במקצועיות העבודה הכללית, ומגדילה משמעותית וסטטיסטית את הסיכוי הברור למעבר מהיר, מקצועי וחלק של כל הביקורת מבלי להיתקל בפסילות שוליות בגין תירוצים פרוצדורליים.

סיכום והמלצות זהב למתכננים, מהנדסי החשמל וקבלנים מבצעים בענף

תהליך ההכנה הקפדני, מילוי נכון והגשת טופס 3 של חברת החשמל, והמעבר המוצלח בביקורת החשמל וחיבור קבוע ורשמי של מתקן מגורים, מסחר או תעשייה לרשת החשמל, הוא למעשה רגע האמת של הפרויקט כולו. זהו השלב המכריע שבו התכנון ההנדסי המדויק, התיאורטי והמחושב של מהנדס החשמל, פוגש באבחת חרב את המציאות האפורה והקשוחה בשטח, תוך שהוא נבחן תחת עיניו הבוחנות והביקורתיות של נציג החוק ובודק חברת החשמל. כדי להימנע מכישלון עגום, מורט עצבים בביקורת, ולחסוך זמן ביצוע יקר, קנסות כספיים ומשאבים כלכליים עצומים בתיקוני כשלים טעוני שיפור:

1. הקפידו על תיעוד מלא, אדוק ורציף: כל שינוי שבוצע בשטח במהלך שלבי ההקמה לעומת התכנון המקורי הראשוני של המהנדס, חייב לקבל באופן מיידי את אישורו בכתב של מתכנן המתקן, ולהיות מתועד היטב ובצורה קריאה בתוכניות העבודה המעודכנות לקראת הגשת התיק עם טופס 3 לביקורת. אין, ואסור בתכלית האיסור, לסמוך על הזיכרון האנושי לטווח ארוך או על הבטחות בעל פה שכל הצדדים מודעים לשינוי.
2. הכנה מוקדמת כפולה ומשולשת (Pre-Audit Test): לעולם, ובשום אופן, אל תזמינו את בודק חברת החשמל הציבורי לביקורת רשמית וסופית של המתקן לפני שביצעתם בעצמכם באופן קפדני, מלא ומדויק את כל מערך הבדיקות התקניות במלואו, בדיוק כאילו שאתם הבודקים החיצוניים המחמירים ביותר שיש. מדידת כלל ערכי Zs בנקודות הקצה המרוחקות, הקשות והבעייתיות ביותר במבנה (למשל, שקעים במחסנים מרוחקים או בגינה החיצונית), ביצוע בדיקת רציפות הארקה קפדנית לכל אביזר ואביזר, ווידוא תפקוד תקין, מכני ואמין של כלל מפסקי הפחת (RCD) שהותקנו, הם דרישת סף מוסרית ומקצועית שאין לדלג עליה או לזלזל בה.
3. התייעצות מוקדמת ויזומה מאד בנקודות תורפה הנדסיות ומורכבות בעת התכנון: במידה ומתעורר כל ספק, קטן כגדול, לגבי אופן היישום או פרשנות נכונה של סעיף כזה או אחר בנבכי חוק החשמל (למשל במקרה תקדימי ומורכב של סמיכות מתקן חדש לתחנות השנאה קיימות של מתח גבוה, בחירת שיטת הגנה מיוחדת לאזורים בעייתיים מאד מבחינת סוג הקרקע באזור הפרויקט, או עבודה מול מעגלי מתח ישר DC בעייתיים מאד של מערכות סולאריות עצומות וחדשות), מומלץ ואף הכרחי ללא היסוס להתייעץ מראש עם מומחים אובייקטיבים בתחום התקינה. אל תהססו לפנות בשאלות הבהרה מקצועיות ופתוחות אל מחלקת תכנון וחל"ב הרלוונטית של חברת החשמל באזור הפרויקט הספציפי, או לחלופין למומחי ובכירי התאגדות מהנדסי החשמל והאנרגיה (SEEEI). כל זאת, יש לעשות תמיד עוד בטרם שלב ביצוע העבודה בפועל בשטח.

לסיכום הדברים, ביצוע הנדסי מוקפד וללא כל פשרות, היכרות מעמיקה, יסודית, מקצועית ושוטפת עם סעיפיו הדקדקניים של חוק החשמל (תשי"ד-1954) על מגוון תקנותיו הרבות המתעדכנות והמשתכללות מעת לעת, ושמירה מתמדת וחסרת פשרות על רמת גימור, אסתטיקה וניקיון גבוהה בעבודה, אינם מהווים רק מתכון מנצח וסוד גלוי למעבר מהיר, נקי ומוצלח של כל ביקורת חברת חשמל. הם מעל הכל, בראש ובראשונה, מהווים את הערובה המוסרית והחוקית וההכרחית ביותר לכך שהמתקן החשמלי אותו ייצרתם וחיברתם לרשת הארצית, יהיה אכן בטוח לשימוש אדם. מתקן תיקני ותקין, שתוכנן ובוצע כיאות, ימנע בהצלחה ובסבירות גבוהה מאד סכנות חמורות של התחשמלות ושריפה במבנה, וישרת את ציבור המשתמשים בו ביומיום נאמנה, בבטחה, ברציפות וביעילות אנרגטית מקסימלית, לאורך עשרות שנים רבות קדימה. כזכור, עבודתו המקצועית ואחריותו האישית העצומה של מהנדס החשמל או החשמלאי בעל הרישיון, ברוח הנחיות SEEEI ותקנות המדינה הנוקשות, היא בראשיתה למנוע אסונות, ועל ידי כך ליישם תמיד ולהבטיח קטגורית את הרמה המקצועית, האתית והבטיחותית הגבוהה ביותר האפשרית בכל פרויקט ופרויקט בו הוא נדרש לקחת חלק.

שאלות נפוצות (FAQ) קריטיות לגבי ביקורת חברת החשמל והגשת טופס 3

ש: כמה זמן בממוצע לוקח מרגע הגשת טופס 3 חתום ועד להגעת בודק חברת החשמל לשטח לביקורת? ת: זמני ההמתנה בישראל משתנים מאד ונעים לרוב בין המתנה של שבועיים מהירים ועד ארבעה שבועות או יותר, ותלויים באופן ישיר במועדי חגים ובעומס הכללי על מחלקת חל"ב האזורית.

ש: מה המשמעות הכלכלית והמעשית של פסילה ביום הביקורת של חברת החשמל? ת: במקרה של פסילת המתקן בשטח, הבודק מפיק "דו"ח ליקויים" הנדסי מפורט ומודפס. הקבלן יש לתקן את כולם במלואם, לשלם שנית את אגרת ביקורת חוזרת (קנס של מאות שקלים), ולהזמין את כל תהליך הביקורת מחדש - תהליך ביורוקרטי שמעכב מאד מסירת פרויקטים ללקוחות ומונע מכל וכל קבלת טופס 4 אכלוס (טופס אכלוס מרשות מקומית תלוי באישור חברת החשמל).

ש: מדוע בדיקת התנגדות בידוד של כבלים נחשבת כה קריטית כל כך בביקורת למתקן חדש? ת: בידוד לקוי או פגוע במוליכים חדשים מוביל באופן מובהק וישיר להתפתחות מסוכנת של זרמי דלף זעירים ותמידיים. זרמים אלו גורמים עם הזמן להתחממות כבלים תמידית במתקן המוגן, מגבירים סיכון לפריצות מתח קיצוניות, ולבסוף מובילים להתפרצות קצרי חשמל או לשריפות מסוכנות במבנה ללא כל התרעה מוקדמת. התנגדות קשיחה של מעל 1.5 מגה-אוהם למתקן חדש מבטיח ודאות לשולי ביטחון נאותים לאורך שנים רבות מאד קדימה.

ש: האם ניתן מבחינה חוקית להסתמך רק ורק על מפסק פחת (RCD) כאמצעי הגנה בלעדית נגד התחשמלות מקצר לאדמה? ת: חוק החשמל קובע בצורה מפורשת שההגנה הראשה והראשונית בכל מבנה צריכה ומוכרחה להיות מבוססת תמיד על ערך עכבת לולאת תקלה נמוכה (Zs) המאפשרת למאמ"תים לנתק קצר בזמן מהיר הנדרש בתקן. שימוש במפסק פחת (RCD) כהגנה בלעדית ועיקרית נגד חישמול מאושר אך ורק במקרים מסוימים מאד, נדירים וחריגים, ורק בגיבוי של מהנדס, וזאת אך ורק כאשר לא ניתן בשום אופן טכני והנדסי סביר להגיע לערך Zs הנדרש בחוק בגלל אופי מסוים ונדיר של סוג הקרקע בעייתית מאד באזור (שיטת TT עקשנית במיוחד, ואז המאמ"תים מוחלפים בתפקיד זה).

---

(הערת עורכי המערכת: מאמר טכני ומקצועי נרחב זה נכתב, נסקר, הוגה ונערך בצורה קפדנית ביותר על ידי צוות מגובש של מהנדסי חשמל בכירים וותיקים, ומומחים מנוסים מאד לתקינה, חוק ורגולציה בישראל. עם כל זאת, אין לראות בשום פנים ואופן באמור במדריך אינפורמטיבי זה משום תחליף רשמי או משפטי שווה ערך להתייעצות ישירה ופרטנית מול חשמלאי בודק מוסמך, או חלופה מספקת לתכנון הנדסי מדויק וספציפי המבוצע מראש בהתאם למכלול צרכיו הייחודיים והבלעדיים של המתקן הספציפי, ולדרישות החוק ותקנות החשמל המעודכנות ביותר לאותה שנת עבודה בדיוק. כל עבודת חשמל, קטנה כגדולה, חייבת על פי חוק פלילי בישראל להתבצע על ידי אדם המחזיק בידיו בעל רישיון מתאים בתוקף, ההולם את אופי ועוצמת העבודה הנדרשת.)